אילו ראיות קבילות בבית המשפט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כאשר בוחרים חוקר פרטי, אנו תמיד מדגשים את הצורך בחוקר פרטי אשר פועל על פי חוק. אחת הסיבות העיקריות לכך היא שבמקרים רבים אנו נעזרים בחוקר פרטי במקביל להליכים משפטיים ואנו מצפים מהחוקר הפרטי לספק לנו ראיות אותן נציג בפני בית המשפט. אך לא כל ראייה היא חוקית וקבילה בפני בית המשפט. במדינת ישראל ישנם חוקים אשר נועדו להבטיח את זכויות האזרח והם מגדירים היטב אילו ראיות הן קבילות ואלו ראיות הן אינן קבילות – במילים אחרות, שום שופט לא ירשיע אדם על סמך ראיות שאינן קבילות. זהו מצב שעשוי להיות מתסכל מאוד, מצד אחד ברור לכם שהאדם אשם, אך הוא בכל זאת מזוכה מאשמה. על מנת להימנע ממצבים שכאלו חוקרים פרטיים עובדים בשיתוף עם יועצים משפטיים ו/או עורך הדין המטפל בהליך המשפטי, זאת על מנת להבטיח איסוף ראיות רלוונטיות וקבילות בבית המשפט. 

ראיה הבאה בעבירה – התפיסה הכללית של הנושא מתייחסת לכך שראיה שהושגה בצורה בלתי חוקית היא אינה כשירה. באנגלית משתמשים במושג פרי העץ המורעל אשר מתאר בצורה יפה את הכוונה מאחורי העיקרון המשפטי הזה. כלומר אם העץ, שהוא מקור הראייה, מורעל, כך גם הראיה שהיא פרי העץ מורעלת. בארצות הברית העיקרון הזה נאכף בקפדנות; בארץ המשפט הפלילי נוקט בגישה יותר מתירנית המסתמכת על פסיקת בית המשפט העליון אשר קבע כי ניתן לפסול ראיות שהושגו שלא כדין, אך אין זו חובה. 

דיני הראיות בישראל

במסגרת סדרי הדין בישראל ישנם כללים ברורים בקשר לראיות. דיני הראיות קובעים כללים לא רק לקבילות הראיות, אלא גם למהימנות, משקל ודיות הראות. ללא קביעת כללים ברורים לא נוכל להכריע שום מחלוקת משפטית. דיני הראיות בישראל התבססו בתחילה על המשפט העות‘מאני, בהמשך על פי חוקי המנדט הבריטי ולבסוף הוסדרו בחקיקה חדשה בכנסת ישראל. 

מהימנות – כאשר מציגים ראיה או עדות בבית המשפט, על בית המשפט לבחון את אמינותה וזוהי סוגיה מאתגרת מאוד אשר בין היתר דורשת גם התבוננות בלתי אמצעית. למשל כאשר מופיע עד בפני בית המשפט, על השופטים להעריך האם העד דובר אמת. לצורך כך יש צורך בהתרשמות מהתנהגותו על דוכן העדים; השוואה לדברים שאמר בעבר ואולי יש בהם סתירה וגם השוואה לגרסאות של עדים אחרים/ראיות אחרות; העמדת דבריו של העד במבחן השכל הישר וההיגיון. כמו כן יש לבחון את ההשפעה האישית על העד. לדוגמה האם על השופטים לשאול האם מן עדות מסוימת יכולה לזכות את העד במשהו וישנו חשש שהדבר מטה את עדותו לכאן או לכאן. אם מדובר בראייה אחרת, משל תמונה המראה כי האדם נכח במקום מסוים, למרות שאולי טען אחרת, על בית המשפט לבחון את מהימנותה של הראייה (התמונה): למשל אולי התמונה עובדה על די תכנות מחשב על מנת להפליל או לבנות אליבי. 

משקל – מלבד זאת שעל הראיות להיות כשרות וקבילות, לראיות ישנו משקל שונה לצורך ההכרעה המשפטית. 

דיות הראיות – המילה דיות מגיעה מהמילה ”די“. השאלה המשפטית היא האם ראיה מסוימת היא מספיקה לצורך ההרשעה או שדרושה תוספת ראייתית. הדברים הללו משתנים בהתאם לסוג המשפט. למשל ישנו הבדל גדול בין משפט אזרחי לבין משפט פלילי. 

ישנם סוגים שונים של בתי דין ולעתים הם מוחרגים מסדר דין ודיני ראיות; כלומר השופט יכול לקבל גם ראיות שאינן קבילות בבתי משפט אחרים. בתי המשפט ובתי הדין שהוחרגו  הם בית המשפט לענייני משפחה, בית המשפט לעניינים מנהליים, בית המשפט לתביעות קטנות, בית הדין לענייני מים ובית הדין לעבודה. כאשר מדובר בבית דין רבני הם פועלים על פי הדין ההלכתי. 

דוגמה לחשיבות של איסוף ראיות על פי חוק אנו יכולים לראות במקרה מפורסם שהגיעה בשנה האחרונה לכותרות והתקשורת הרבתה לעסוק בו. אנו מדברים על המקרה אשר נודע בתור פרשת ”מין תמורת מינויים“; במסגרת פרשה זו האשימה כתבת הפלילים הדס שטייף את ראש לשכת עורכי הדין, אפי נווה, בהתערבות שאינה אתית למען מינויה של השופטת כריף, איתה לכאורה ניהל מערכת יחסים בעלת אופי מיני. האשמותיה של הדס שטייף התבססו על פריצה למכשירי הטלפון של אפי נווה. למרות שהפרשה עדיין נותרה שנויה במחלוקת, בסופו של דבר הפרקליטות הודיעה על סגירת התיקים מכיוון שהראיות הושגו באמצעות פריצה למכשירי הסלולר של נווה ולפיכך הן אינן ראיות קבילות בבית המשפט. 

ראיות קבילות במשפטי גירושין

המקרה של הדס שטייף ואפי נווה הוא מקרה מאוד אותנטי אשר נוגע לרבים אשר נעזרים בשירותיו של חוקר פרטי. מכשירי טלפון מכילים מידע רב, כמו למשל הודעות וואסטאפ אשר יכולות לשמש כראיות במשפטי גירושין. הודעות שונות בטלפון הנייד יכולות להיות הוכחה עבור בית הדין הרבני למעשה ניאוף של האישה, או הגבר באותה המידה. אך אם גבר פרץ למכשיר הטלפון של אשתו, או ההפך, ראיות אלו אינן קבילות בבית המשפט. הודעות שכאלו יכולות להיות קבילות רק במידה והנמען מציד אותן בבית המשפט או שיש צו מטעם בית המשפט המתיר לחפש את אותן הראיות. אחרת זוהי עבירה על חוק הגנת הפרטיות. 

חבל להשקיע ולשלם למשרד חקירות ובסופו של דבר לקבל ראיות שהן חסרות ערך משפטי. חשוב להתנהל בתבונה ולעבוד אך ורק עם חוקר פרטי אשר עובד עם יועץ משפטי צמוד ויודע מה לעשות על מנת להשיג ראיות שהן קבילות בבית המשפט. 

האם הקלטות שנעשו ללא ידיעת הדובר קבילות בבית המשפט?

הקלטות והאזנות הם אמצעים אשר חוקרים פרטיים מרבים להשתמש בהן. הן עשויות להיות קבילות בבית המשפט, אך עליהן למלא מספר תנאים. לפני הכל, בואו נדגיש שאיננו מדברים על האזנות סתר, שעליהן חלים דינים אחרים ומחמירים יותר. הקלטת סתר היא הקלטה של שיחה על ידי אחד מהצדדים המעורבים בשיחה. הקלטה שכזו היא חוקית ויכולה להיות קבילה בבית המשפט, בתנאי שהיא עונה על התנאים אשר מייד נפרט. על מנת שהקלטת סתר תהיה קבילה בבית המשפט ישנם תנאים המבקשים לבדוק האם מכשיר ההקלטה פעל כהלכה והאם תופעל על ידי אדם אשר יודע את מלאכתו; יש לוודא כי מדובר בהקלטה מהימנה; יש לוודא שההקלטה לא נערכה ושונתה בצורה מניפולטיבית; חשוב לזהות את הדוברים באופן ברור ושכל הדברים נאמרו מרצון ולא מתוך כפייה או פיתוי. דיבוב הוא דבר מקובל ומותר, אך דיבוב שונה מפיתוי. 

ביצוע מעקבים 

עוד פרקטיקה מקובלת בקרב חוקרים פרטיים היא ביצוע מעקבים. גם כאן ישנם חוקים אשר נוהגים להבטיח את פרטיותו של האדם וחשוב לבצע את המעקבים בהתאם למגבלות החוק. מעקבים הם דבר שכיח בתביעות נזיקין, כמו למשל תביעות נגד חברות הביטוח. מבוטח יכול לטעון לנכות מסוימת ולדרוש את כספי הביטוח, אך חוקר פרטי יכול לתעד את האדם מבצע פעולות שלכאורה אינו מסוגל לבצע ובכך למוטט את תביעת הנזיקין. מקרה אחר יכול להיות מעקבים לצורך תביעות גירושין, זאת על מנת להוכיח שבן/בת הזוג מקיימים מערכת יחסים רומנטית מחוץ למסגרת הנישואין. במקרים כאלה, אנשים נוהגים לשכור את שירותיו של חוקר פרטי גירושין.

מעקב נסתר בעזרת סמארטפון
מעקב מתועד באמצעות סמארטפון.

כמובן שאין ערך למעקב אם לא מתעדים אותו ואוספים ראיות – את זה עושים באמצעות מצלמות ווידאו ומצלמות סטילס אשר מאפשרות לנו להציג ראיות בבית המשפט. למשל אם אדם טוען לפגיעה פיזית אשר אינה מאפשרת לו ללכת ולשאת משאות כבדים, אבל חוקר פרטי הצליח לתעד אותו עוסק בספורט בפארק ומבצע פעולות שלכאורה אינו יכול לעשות, זוהי ראייה אשר תשמש נגדו בבית המשפט. 

אם יש לכם יצר הרפתקנות, או שאול חשבתם שכך תחסכו כסף, והחלטתם לבצע מעקב בעצמכם – זהו אינו מעקב חוקי ולא תוכלו להסתמך על ראיות שאספתם. רק חוקר פרטי, כלומר זה המחזיק ברישיון מטעם משרד המשפטים, רשאי לבצע מעקב; וגם אז בכפוף לכללים הקבועים בחוק. 

ומה לגבי האזנות סתר?

ברמת העיקרון האזנות סתר הן אינן חוקיות ולכן זוהי ראייה שאינה קבילה בבית המשפט. ישנם מקרים מותרים הקשורים לביטחון המדינה והם מבוצעים על ידי הרשויות המוסמכות לכך, אך לא על ידי חוקרים פרטיים. האזנת סתר מותרת כאשר מדובר בהאזנה המתבצעת באמצעות תדרים ציבוריים, או במידה והיא מתרחשת באקראי, מתוך תום לב וברשות הרבים – כמו למשל אם שמעתם את השיחה של הזוג לידכם בבית הקפה. אך אם הותקן משדר סמוי בביתו של אדם ללא ידיעתו והוא מקליט את שיחותיו, הדבר אינו חוקי ואינו קביל בבית המשפט. 

פסל של אדם מאזין בסתר מעבר לקיר
האם האזנת סתר היא בכלל חוקית?

ישנם אנשים רבים אשר חושבים כי כאשר פונים לחוקר פרטי, זהו אופי החקירה אשר מתנהל (באמצעות האזנות סתר). אלו הם אולי הדברים אשר ראיתם בסרטי הריגול של נטפליקס, אך בפועל עבודתו של חוקר פרטי מוגבלת מאוד על פי החוק. לא רק שהחוקר הפרטי עשוי לאבד את רישיונו, האזנות סתר לא חוקיות יכולות להביא למאסר בפועל ולסבך גם את מזמין העבודה אשר שכר את שירותיו של החוקר. מסיבות אלו עבודתו של חוקר פרטי דורשות תחכום ויצירתיות על מנת לאפשר לו להגיע לחקר האמת ולאסוף את הראיות בצורה חוקית אשר תאפשר לעורכי הדין להציגם בבית המשפט. במצב האידאלי חוקר פרטי עובד בשיתוף עם עורכי דין על מנת לקבוע את האסטרטגיה הנכונה ולחפש אחר הראיות החוקיות אשר יכולות לסייע להליך המשפטי. 

האם תוצאות בדיקת פוליגרף קבילות בבית המשפט

אפשר לענות על השאלה במילה אחת – לא. אך בדרך כלל הדבר מייד גורר הרמות גבה. אם בדיקות פוליגרף אינן קבילות בבית המשפט נשאלת השאלה מדוע המשטרה עושה שימוש נרחב בבדיקות אלו. אכן המשטרה, וגם חוקרים פרטיים בשוק האזרחי מרבים להשתמש בבדיקת פוליגרף (מכונת אמת), זאת מכיוון שמדובר בכלי יעיל אשר מסייע לחקר האמת. אך בעוד כלי זה הוא יעיל לצורך חקירה, בתי המשפט בישראל אינם יכולים להסתמך על בדיקת הפוליגרף. ישנם גורמים שונים אשר יכולים להטות את תוצאות הבדיקה – כבר הוכח כי ישנם אנשים אשר מסוגלים לשקר בקור רוח ולהערים על המכונה. באותה מידה ישנם גם אנשים אשר נכשלים בבדיקה אך ורק בגלל רמת ההתרגשות הגבוהה שהם חווים במהלך החקירה ולא מכיוון שאינם דוברים אמת. 

אמת ושקר
מכונת הפויגרף מבדילה בין האמת לבין השקר.

חוקרים פרטים עשויים להשתמש בפוליגרף, דבר אשר מחייב את הסכמת הנחקר. במקרים אלו החוקרים משתמשים בבדיקת הפוליגרף על מנת למצוא כיוון לחקירה. למשל אם ישנו חשד למעילה בארגון, החוקרים עשויים לחקור עובדים באמצעות פוליגרף. תוצאות הבדיקה יכולות להעלות חשדות מסוימים ואז החוקרים יחפשו את הראיות החוקיות אשר יכולות לאשש את החששות. אך בדיקת הפוליגרף בפני עצמה היא אינה קבילה בבית המשפט 

איסוף ראיות עשוי להיות נושא מורכב ואין כאן מקום לטעויות. חשוב להתנהל בזהירות ובאחריות על מנת לא להפסיד בתיק משפטי רק בגלל חוסר מקצועיות של חוקר פרטי אשר אסף ראיות בצורה בלתי חוקית.

דילוג לתוכן